מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָה עוֹשֶׂה כָּל הַבְּעִילוֹת שֶׁבָּעַל בְּעִילַת זְנוּת. אָמַר רִבִּי אָבִין. אַתְיָא דְבֵית שַׁמַּי כְּרִבִי לָֽעְזָר. דְּתַנֵּי. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. אַף הַפָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִישּׁוּת הֲרֵי זוֹ בְעִילַת זְנוּת. הָדָא אָֽמְרָה. עָֽבְרָה וּמֵיאֲנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין עַל דְּבֵית שַׁמַּאי אֵין מֵיאוּנֶיהָ מֵיאוּנִין. נִכְנְסָה לַחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה. מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כַּאֲרוּסָה כִנְשׂוּאָה. אֲרוּסָה שֶׁבִּיהוּדָה שֶׁלִבּוֹ גַס בָּהּ. מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כַּאֲרוּסָה כִנְשׂוּאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה את עבד לה. לב''ש היך הדין נכנסה לחופה ולא נבעלה דלא שייכא טעמייהו אם כארוסה היא וממאנת או כנשואה וכן איפכא בארוסה שביהודה דלבו גס בה ובא עליה קודם החופה אם ממאנת הואיל וארוסה היא או כנשואה עבדינן לה הואיל וחיישינן שמא נבעלה ולא איפשיטא. ובבבלי קאמר דנכנסה לחופה כו' לא פלוג רבנן ואפשר דבארוסה שביהודה נמי לא פלוג רבנן ואפילו לקולא דכל ארוסה ממאנת:
הדא אמרה כו'. זאת אומרת מדאמרינן טעמייהו דב''ש משום הכי הוא ש''מ דאפילו בדיעבד אין מיאונה מיאון מן הנשואין לב''ש דאין לנו לעשות בעילותיו בעילת זנות ולקמן פליגי בה אמוראי בדיעבד לב''ש:
כרבי לעזר דתני רבי אלעזר כו'. לעיל בפרק הבא על יבמתו דכל ביאה שהיא שלא לשם אישות מיקריא בעילת זנות וכן נמי לבית שמאי:
אם אומר את כן. דאפילו מן הנשואין ממאנת נמצא כל בעילותיו בעילת זנות ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וממנעי ולא נסבי לה ומעקרא תקנתא דרבנן וכן אמר בבבלי ריש פירקין לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. א''נ דמפרשינן הכא שאין לנו לעשות בעילתו בעילת זנות וכדלקמן וחדא טעמא הוא:
מ''ט דב''ש. דאין מיאון בנשואה:
הלכה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים אֵין מְמֵאֲנִין כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי יוּדָה בַּר אַבָּא הֵעִיד חֲמִשָּׁה דְבָרִים. שֶׁמְּמֵאֲנִין אֶת הַקְּטַנּוֹת. וְעַל עֵדוּת חוֹלְקִין. עַל עִיקַּר עֵדוּת חוֹלְקִין. כָּךְ הָֽיְתָה עִיקַּר עֵדוּתָן. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. אֵין מְמֵאֲנִין אֶלָּא אֲרוּסוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֲרוּסוֹת וּנְשׂוּאוֹת. וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית הִלֵּל. נִישּׂוּאֶיהָ הִתִּירָהּ וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. 70a מִשֵּׁלָּךְ נָֽתְנוּ לָךְ. בְּדִין הָיָה שֶׁלֹּא הָיוּ נִישּׂוּאֶיהָ נִישּׂוּאִין. וְהֵן אָֽמְרוּ שֶּׁיְּהוּ נִישּׂוּאֶיהָ נִישּׂוּאִין. וְהֵן אָֽמְרוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתֵצֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני משלך נתנו לך. כלומר דנשואין מדבריהם וכן מיאונה דבדין היה שלא היו נשואים כלומר דמן התורה אין נשואין לקטנה אלא על ידי אביה והן אמרו דנשואין הן על יד אמה ואחיה והן נמי אמרו דיוצאה במיאון:
גמ' תמן תנינן. ריש פרק ו' דעדיות:
שממאנין את הקטנות. מלמדין אותן למאן היכא דצריכין למיאון כגון ההיא דתנן לקמן שני אחין נשואין שתי אחיות יתומות אחת גדולה וא' קטנה ומת בעלה של גדולה כו' כדמפרשינן התם:
ועל עדות חולקין. בתמיה אם מקובלין היו שממאנין היו יודעין אימתי ממאנין מן האירוסין או מן הנישואין והיאך חולקין בית שמאי ובית הלל בזה:
על עיקר עדות חולקין. כלומר דרבי יודה בן בבא לא העיד אלא שמלמדין למאן סתם ובהא נחלקו בית שמאי ובית הלל דבית שמאי אומרים דכך היתה עיקר עדותו דאין ממאנין אלא ארוסות וב''ה אומרים אף הנשואות:
וקשיא על דב''ה נשואי' התירו. לקטנה וכאשתו לכל דבר היא:
וזכאי במציאתה כו' ואת אמר הכין. בתמיה שתמאן בו ותעקור נשואיה:
נִרְאֵית שֶּׁלֹּא לְמֵאֵן אֲפִילוּ כֵן חוֹזֶרֶת וּמְמָאֵנֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. קְטַנָּה שֶׁהַשִּׂיאָה אָבִיהָ וְנִתְגָּֽרְשָׁה וְהָֽלְכָה הִיא וְהִשִּׂיאָה אֶת עַצְמָהּ אֲפִילוּ כֵן חוֹזֶרֶת וּמְמֵאֶנֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נישמעיני' כו'. ת''ש דתני בברייתא בהדיא דחוזרת וממאנת:
נראית שלא למאן. בעיא אחריתא היא אם בנשואים הראשונים נראית שלא למאן כגון שהשיאה אביה ואם נתגרשה והשיאה את עצמה אם אעפ''כ אמרינן דחוזרת וממאנת לבית הלל:
מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. בַעֲלָהּ שֶׁנִּשֵּׁאת לוֹ לִרְצוֹנָהּ מְמֵאֶנֶת. יְבָמָהּ שֶׁנִָּפְלָה לוֹ עַל כָּרְחָהּ אֵינָהּ מְמֵאֶנֶת. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. אִם בְּעִקָּר הִיא מְמֵאֶנֶת לֹא כָּל שֶׁכֵּן בְּיָבָם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְמֵאֵנֶת הִיא בְּיָבָם לַעֲקוֹר זִיקַת הַמֵּת לְהַתִּיר עָרָה לְאָבִיהָ וְכַלָּה לְחָמִיהָ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֵינָהּ מְמֵאֶנֶת בְּיָבָם לַעֲקוֹר זִיקַת הַמֵּת לְהַתִּיר צָרָה לְאָבִיהָ וְכַלָּה לְחָמִיהָ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּבֵית שַׁמַּאי. דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. בְּבַעַל. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶיפְשִׁי לֹא בְנִישּׂוּאֵיךְ וְלֹא בְנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהִיא עוֹקֶרֶת. וְאִם בְּאוֹמֶרֶת. אֶפְשִׁי בְנִישּׂוּאֵיךְ אֲבָל לא בְנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בְּאוֹמֶרֶת. אֶפְשִׁי בְנִישּׂוּאֵיךְ אֲבָל לֹא בְּנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ רוֹצָה אֲנִי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. וְכוּלָּן אִם מֵתוּ אוֹ מֵאֵנוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַילוֹנִית צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. נִתְגָּֽרְשׁוּ לֹא הִימֶינּוּ. וְדִכְוָותָהּ מֵאֵנוּ הִימֶּינּוּ. תַּנֵּי רִבִּי חִזְקִיָּה כֵן. אִם מֵאֵנוּ בְחַיֵי הַבַּעַל צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. לְאַחַר מִיתַת הַבַּעַל צָרוֹתֵיהֶן חוֹלְצֹת וְלֹא מִתְייַבְּמֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוחנן אמר ממאנת היא ביבם כו'. כל הסוגיא זו עד ובנה על כתיפה גרסינן לה לעיל פ''ק הלכה ב' ושם פירשתי עם הגי' נכונה שבררתי בס''ד וכל הסוגיא ממתני' פליגא על ר''י שייכא להתם ואגב מייתי לה הכא:
אם בעיקר. בבעל היא ממאנת לכ''ש ביבם דבא מכח הבעל:
יבמה שנפלה לו ע''כ. מקידושי ראשון ואינה ממאנת לעקור זיקתה ממנו:
מה טעמון דב''ש. דאינה ממאנת ביבם:
אָֽמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּי. מַעֲשֶׂה בְאִשְׁתּוֹ שֶׁלְּפִישׁוֹן הַגַּמָּל שֶׁמֵּיאֲנוּ לָהּ חֲכָמִים שֶּׁלֹּא בְּפָנֶיהָ. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. מְשָּׁם רְאָייָה. לְפִי שֶׁמָּדַד בִּכְפִישָׁה לְפִיכָךְ מָדְדוּ לוֹ חֲכָמִים בִּכְפִישָׁה. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ הָעוֹשֶׂה דָבָר שֶׁלֹּא כְשׁוּרָה שֶׁמָּא מַתִּירִין עֶרְוָה שֶׁלּוֹ. אָמַר רַב חַסְדָּא. הָדָא אָֽמְרָה. עָֽבְרָה וּמֵיאֵנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין עַל דְּבֵית שַׁמַּי מֵיאוּנֶיהָ מֵיאוּנִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וקאמר רב חסדא הדא אמרה. דלב''ש בדיעבד הוי מיאון מן הנשואין ופליג אדלעיל ובבבלי משני שם לב''ש תרי קיטרי עבדי ביה שקנסו בו שני קנסות:
וקשיא כו'. וכי בשביל שהוא עשה דבר שלא כהוגן נתיר הערוה שלו דהרי נשואה היתה ולב''ש אין ממאנין נשואות:
לפי שמדד בכפישה. כמו בכפוי' ולשון אונא' כמודד בשולי המדה ועל שהיה מפסיד נכסי מלוג שלה ולפיכך קנסו חכמים:
אמרו בית הלל לב''ש כו'. ועל דקאמרי ב''ש במתני' דדוקא בפניו הוא דמקשו:
רַב הַמְנוּנָא בְשֵׁם אַסִּי. בִּיבָמָה שֶׁנָּֽפְלָה לִפְנֵי שְׁנֵי יַבְּמִין הִיא מַתְנִיתָא. וְעָשָׂה בָהּ אֶחָד מֵהֶן מַאֲמָר תְּמֵאֵן בְּמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לַשּׁוּק. וּתְמֵאֵן בְּמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לְאָחִיו. תִּיפְתָּר בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶיפְשִׁי בָךְ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסִינָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. בִּיבָמָה שֶׁנָּֽפְלָה לִפְנֵי חֲמִשָּׁה יַבְּמִין הִיא מַתְנִיתָא. עָשָׂה בָהּ אֶחָד מֵהֶן מַאֲמָר תְּמֵאֵן לְמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לְאָחִיו. וּתְמֵאֵן בְּמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לַשּׁוּק. תִּיפְתָּר בְּשֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְהֵן נִישּׂוּאֵי תוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני תיפתר בשהשיאה אביה. לבעלה שמת ונישואי תורה היו והילכך אינה יכולה לעקור זיקה דקמא ממנה במיאונה ותנשא לאחיו והא דקאמר לאחיו קמ''ל דמיאנה בזה מותרת בזה:
ופריך ותמאן למאמרו ותנשא לשוק. דמדקאמר בשני יבמין ע''כ דס''ל דממאנת אף לזיקתו דאל''כ מאי איריא בב' יבמין אפילו ביבם אחד כי מיאנה למאמרו עדיין הזיקה קיימת וצריכה חליצה ממנו ולפיכך אפילו לשוק תהא מותרת:
ותמאן כו'. דממאנת למאמרו ועדיין הזיקה קיימת ולפיכך תנשא לאחיו:
ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתני' גרסינן:
ור' הילא פליג דס''ל דמיאנה בזה מותרת בזה והילכך איפכא קאמרינן:
ומשני תיפתר באומרת אי אפשי בך. כלומר דקאמרה סתמא אי אפשי בך וכמ''ד לעיל דלא בנישואיך ולא בנישואי אחיך קאמרה והילכך קא עקרה לזיקת נשואי קמא ואסורה לאחיו ומותרת לשוק. א''נ דכיון דאמרה אי אפשי בך איתסרא ליה והויא כבעלת הגט וכיון דאיתסר לה לחד איתסרא לכולהו אחי וכמ''ד בבבלי שם מיאנה בזה אסורה לזה:
ופריך ותנשא לאחיו. דהא לא מיאנה אלא למאמרו ותהא מותרת לאחיו דמאמר דעביד בה שקלה:
ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתניתא. הא דקתני ממאנת ביבם מדקאמר הכא ותינשא לשוק על כרחך דס''ל להאי מ''ד דממאנת אפילו לזיקתו וכעולא בבבלי דף ק''ז דנישואי קמא קא עקרה וכדלקמן והא דקאמר בשני יבמין לרבותא קאמר וקמ''ל דאפילו בשני יבמין יש מיאון ולאפוקי מהאי מ''ד דאמר התם דאין מיאון בב' יבמין דאין מיאון לחצי זיקה ולהכי מוקי בעשה בה מאמר דכיון דעשה בה הא' מאמר פסלה על אחיו וכשהיא ממאנת בו תינשא לשוק:
רִבִּי אָחָא רִבִּי חִנְּנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין קְטַנָּה יוֹלֶדֶת. דִּלֹא כֵן תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִיל וּתְמֵאֵן בְּבַעֲלָהּ וְתַתִּיר צָרָתָהּ לְחַתְנָהּ. כַּלָּתוֹ שֶׁל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל מֵיאֵינָה וּבְנָהּ עַל כְּתֵיפָהּ.
בִּתּוֹ מְמֵאֶנֶת. וְלֹא נִישׂוּאֵי תוֹרָה הֵן. אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישּׁ הַזֶּה. רִבִּי הוּנָא בְשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תִּיפְתָּר בִּקְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְנִתְגָּֽרְשָּׁה. שֶׁהִיא כִיתוֹמָה בְחַיֵי אֶבִיהָ.
אָמַר רִבִּי זְעִירָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. יֵאוּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה עַד לֹא יַחֲזוֹר. מַה אִילּוּ בִתּוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין בְּלֹא אַיילוֹנִית צָרָתָהּ אֲסוּרָה. מִפְּנֵי שֶׁנִּיתּוֹסַף לָאַיילוֹנִית צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרֹת. אָמַר לֵיהּ. אַיילוֹנִית כְּמִי שֶׁאֵינָהּ בָּעוֹלָם. אִילּוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת אַחַת אַיילוֹנִית וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ אַיילוֹנִית וּבָא הַיָּבָם וְחָלַץ לָהּ וּבָא עָלֶיהָ. שֶׁמָּא פָטַר בַּחֲבֵרָתָהּ כְּלוּם. הֲוָה אַיילוֹנִית כְּמִי שֶׁאֵינָהּ בָּעוֹלָם.
רִבִּי יוֹנָה אוֹמֵר. מִן הָאֵירוּסִין. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ מִן הַנִּישּׂוּאִין. בְּמַחֲזֵירָה תִנְיָנָא חָזַר בּוֹ רִבִּי יוֹסֵה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי פִּנְחָס. לֹא כֵן אִלְּפָן רִבִּי. אֲפִילוּ מִן הַנִּישּׂוּאִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָא קְבִיעָה גַּבָּךְ בְּמַסְמֵירָא.
אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְּרִבִּי מַתַּנְייָה. תִּיפְתָּר שֶׁמֵּתוּ וְלֹא מֵאֵנוּ. דְּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כָּל הַיְּכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵאֵנוּ וּמֵתָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. אָמַר רִבִּי אַבּוּדִימִי. 70b אֲפִילוּ תֵימַר בְּקַייֶמֶת. תִּיפְתָּר שֶׁאֵין שָׁם יָבָם אַחֵר אֶלָּא אָבִיהָ.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source